ג’וזף פילאטיס נולד בגרמניה בשנת 1880. אביו היה אתלט מצליח ממוצא יווני ואימו שהיתה ממוצא גרמני, עסקה ברפואה טבעית. ג’וזף היה בעל מבנה גוף קטן וסבל מאסטמה, רככת ומחלות כרוניות שונות. בריאותו הרופפת הניעה אותו להתמסר לחקר אנטומיה ושיטות התעמלות שונות. מרבית הידע בתקופה זו של חייו, הגיע מספר אנטומיה ישן שקיבל מרופא המשפחה. ג’וזף הצעיר הצליח להתחזק ופתח במסע ארוך, לאורך כל חייו למעשה, בהיכרות מעמיקה עם גוף האדם ואיך להביאו למצב בריאותי אולטימטיבי. “כילד נהגתי לשכב שעות בטבע, במקום מחבוא בין העצים, ולהתבונן בחיות” סיפר. “חקרתי את התנועות שלהן ואת האופן שבו מלמדת האם את הגור שלה לשרוד בטבע.” פילאטיס המשיך להעמיק בלימודיו האוטו-דידאקטיים ובמהלך הזמן, הודות לשילוב הנדיר שערך בין שיטות ההתעמלות המערביות שמקורן ביוון וברומא העתיקה ובין תורות הגוף מהמזרח, גיבש תפיסת גוף ונפש יוצאת דופן וייחודית.
ג'וזף פילאטיס, רומנה והשיטה הקלאסית
בתחילת שנות השלושים לחייו נסע פילאטיס לאנגליה שם עבד כמתאגרף, כאמן קרקס וכמדריך להגנה עצמית ועסק בין היתר בהכשרתם של בלשי ה”סקוטלנד-יארד”. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נעצר פילאטיס ונכלא במחנה מעצר בריטי בשל אזרחותו הגרמנית. בזמן שהיה במעצר הקדיש את מירב זמנו לשיפור התרגילים שהמציא והחל לאמן אסירים וחולים בשיטה שפיתח. בעזרת חיבור קפיצים למיטות בית החולים יכלו החולים המרותקים למיטותיהם, לבצע תרגילי התעמלות כשהם משתמשים ביכולת התנגדותם של הקפיצים. שנים אחר כך טען פילאטיס כי מגיפת השפעת שתקפה את בריטניה ב1918, גבתה קורבנות רבים ושממנה יצאו ללא פגע כל ״חניכיו״, היא הוכחה לאפקטיביות השיטה. בתום המלחמה שב פילאטיס לגרמניה.
בשנת 1926, לאחר שסירב לבקשת הצבא הגרמני להכשיר חיילים בשיטה שהמציא, החליט פילאטיס להגר לארה”ב. על האנייה, בדרכו לשם, פגש את אישתו לעתיד קלרה. הזוג התחתן ויחד פתחו סטודיו בניו יורק על השדירה השמינית. הסטודיו נתן מענה בעיקר לאמנים ורקדנים שרצו לפתח את יכולתם הפיזית ולחזק את גופם. מנהלי להקות מחול שונות אף שלחו אל “הדוד ג’ו” רקדנים ורקדניות שנפצעו במהלך הקריירה וג’וזף פיתח כלים שונים ותרגילים בהתאמה אישית לכל מצב פציעה יחודי ומצא איך לעבוד סביב הפציעה, לחזק את השרירים התומכים ולאפשר לרקדנים להחלים במהירות תוך שאין הם צריכים לוותר על משטר אימונים המחזק את שאר הגוף. זהו אחד האלמנטים הייחודים לשיטתו המקורית של ג’וזף פילאטיס ודרך האיבחון והטיפול בה משתמשים מדריכים מוסמכים של השיטה המקורית עד היום.
רומנה קריזנובסקה הייתה רקדנית שנשלחה אל הסטודיו של ג’ו בעקבות פציעה חוזרת בקרסול. את פציעתה היא שכחה תוך שבועות ספורים אך את הקשר החם שנוצר עם ג’ו וקלרה היא פיתחה, הפכה לבת בית ומדריכה מתלמדת עם הזוג וברבות השנים הפכה רומנה ל”פנים” המודרניות של השיטה כאשר תחת השגחתה הצמודה התחנכו המדריכים הטובים והמדויקים ביותר העובדים היום בתחום ברחבי העולם.
כאשר נפטר פילאטיס בשנת 1967, התברר כי לא הותיר אחריו צוואה בנוגע להמשך דרכה של השיטה. אישתו קלרה המשיכה להפעיל את הסטודיו לפילאטיס בשדירה השמינית במנהטן. ב1970 היא מינתה את רומנה למנהלת הסטודיו והפקידה בידיה את האחריות להמשך דרכם של הזוג בצורה הנאמנה ביותר למקור שהכירה היטב. רומנה קיבלה באהבה את האחריות ואף ווידאה שאת המכשירים השונים שהשאיר אחריו ג’וזף, אותם אנו מכירים היום – הרפורמר הסטנדרטי, הקאדילק, הכיסאות השונים ושאר המכשירים המופלאים, ימשיך לייצר המפעל המקורי לפי הנחיותיו ושירטוטיו המדוייקים של ג’וזף פילאטיס. רומנה, שרצתה לשמור על טוהר השיטה שנקראה במקור “קונטרולוג’י”, החלה באימון דורות חדשים של מאמנים ובהדרכתם באופן מדויק לפי הלכתו ומשנתו של הממציא במרכזי ההכשרה שפתחה.
בית הספר של רומנה נקרא "Romana's Pilates" ומרכזי ההכשרה העיקריים שלו נמצאים היום בניו יורק ובפלורידה. ברחבי העולם נמצאים עשרות מכונים רבים נוספים החברים ברשת, מכשירים את דור העתיד ומחוייבים לשמירת הרמה הגבוהה והאחידה שהשתייכות לרשת מבטיחה. ״פילאטיס האוס״ הוא הסטודיו ומרכז ההכשרה הראשון בישראל המייצג את הרשת ואת השיטה של רומנה בנאמנות.
לפרטים על הכשרת מדריכים לחצו כאן
רומנה נפטרה בסוף אוגוסט 2013. בתה שרי ונכדתה דריה ממשיכות את דרכה ואת דרכו של "דוד ג’ו" בנאמנות.
Hebrew 
English